עמוד בית   עדויות ילדים שמות שיש לזכור – מהבחינה היהודית
kids

שמות שיש לזכור – מהבחינה היהודית


 

שמות שיש לזכור

מהבחינה היהודית

    
אנילביץ', מרדכי - מפקד "האר גון היהודי הלוחם" במרד גטו ורשה , שהחל ב- 19 באפריל 1943 ונמשך עד 16 במאי. ב- 8 במאי נפל הבונקר ובו אנילביץ' והגרעין העיקרי של הלוחמים.

בק, ליאו - רב, ד"ר, הוגה דעות ומנהיג ציבור. בשנת 1933 נבחר לנשיא "הנציגות הארצית של יהודי גרמניה". בתחילת 1943 נשלח לט רזינשטט והיה חבר ביודנרט. תרומתו החשובה הייתה בדרשותיו והרצאותיו, שבהן חיזק את רוח יושביו. הוא שוחרר בגטו במאי 1945.

גרוסמן, חייקה-  פעילת מחתרת ופרטיזנית שנולדה בביא ליסטוק שבפולין בשנת 1919. מנעוריה הייתה חברת "השומר הצעיר". אחרי פלישת הגרמנים לברית המועצות ביוני 1941 חזרה לביאליסטוק והייתה ממארגני המחתרת היהודית בגטו. היא הרבתה לבקר בערים ובגטאות בשליחות המחתרת, מתחזה לפולנייה. אחרי השחרור הייתה נציגת "השומר הצעיר" במוסדות, שהוקמו בקרב שרידי הציבור היהודי בפולין. עלתה ארצה ב- 1948.

גרינשפאן, הרשל - נער יהודי פולני שהיגר לפריס. לאחר שקיבל גלויה על גורל הוריו שגורשו לעיירת הגבול זבונשין מגרמניה, ירה בשגריר הגרמני בפריס, ארנסט פום ראט, כאות מחאה, ב- 7 בנובמבר 1938. הנאצים השתמשו בתקרית זו כתירוץ לאירועי "ליל הבדולח", ובמחקר העדכני אף מפקפקים אם גרינשפאן אכן ירה בשגריר או האם הכל היה מבויים על ידי הנאצים כאשר גרינשפאן שימש כשעיר לעזאזל בעל כרחו.

גרשטיין, קורט-  קצין ס"ס שפעל לפרסם בעולם את המידע על השמדת היהודים במטרה להפסיקה. במאי 1933 הצטרף למפלגה הנאצית, אך הוסיף ולטפח קשרים עם חוגי הנוצרים מתנגדי הנאצים. בשנת 1941 הצליח להתקבל לעבודה במחלקת הבריאות של הס"ס, כשמטרתו הייתה להגיע לאמת באשר להמתות החסד במסגרת "מבצ ע אותנזיה". כל ניסיונותיו להביא לידיעת ידידיו בכנסייה ודעת הקהל בחוץ לארץ את דבר ההשמדה עלו בתוהו. הוא נאסר על-ידי הצרפתים בחשד שהיה פושע מלחמה ונמצא מת בתאו ב- 17 ביולי 1945.
 

הירש, פרדי-  יהודי, יליד גרמניה, איש חינוך. בספטמבר 1943 נשלח מגטו טרזיינשטט לאושוויץ. הוא הוכנס עם קבוצה של למעלה מ- 1000 יהודים למחנה משפחות שהוקם ליהודי טרזינשטט. תחילה היה קאפו במחנה. השיג ממנהל המחנה פינוי בלוק אחד, שייקבע למ עון יומי לילדים בני 8 – 14 וארגן יחד עם פעילי חינוך אחרים מהגטו לימודים ופעילויות לילדים והצליח להשיג להם אוכל טוב יותר. הירש הקפיד מאוד על ניקיונם וכושרם הגופני של הילדים. ב- 6 במארס 1944, לאחר 6 חודשים מיום הגיעו למחנה, הגיע סופו של "טרנספורט ספטמבר". רובם ככולם נשלחו לתאי הגז. הירש שם קץ לחייו לפני הישלחו לתא הגזים.

ויזנטל, שמעון-  ניצול שואה מוכר שהקדיש את חייו לאחר המלחמה לאיסוף ראיות נגד פושעי מלחמה נאצים והעמדתם לדין.

ולנברג, ראול - דיפלומט שוודי, מציל רבבות יהודים בבודפשט. בהמלצת חברי הקונגרס היהודי העולמי בשוודיה ובתמיכת הוועד האמריקני לענייני פליטים נשלח ביולי 1944 לבודפשט, כדי לעזור להגן על יותר מ- 200,000 יהודים, שנשארו בבירת הונגריה, לאחר גירושם של 438,000 יהודים מיהודיה לאושוויץ. הוענקו לו סמכויות מיוחדות שכללו סידורים מיוחדים להעברת כספים. החל מאוקטובר 1944 גילה גבורה בפעולות ההצלה. בשלושת חודשי פעולתו הוציא אלפי דרכוני חסות, שהגנו על יהודים רבים. ב- 17 בינואר 1945 נשבה ע"י הסובייטים ומאז נעלמו עקבותיו. גורלו אינו ידוע.

טננבוים, מרדכי - מראשי המחתרת בגטאות וילנה, ורשה וביא ליסטוק ומפקד המרד בביאליסטוק. התמסר לעבודה חינוכית, יצא לברנוביץ' להכשרה בקיבוץ, השתתף בקורס למדריכי עברית ובקורס להכשרה צבאית של "השומר הצעיר". בתחילת 1943 החלו הגרמנים בגירוש יהודי ביאליסטוק. מחוסר נשק החליט לשמור על הכוחות ולא להגיב, אך הגביר את הכוחות לצבור נשק ולאמן את האנשים, ושלח אנשים ליער לחפש אחר פרטיזנים. ב- 16 באוגוסט 1943, לקראת חיסול הגטו, פרץ במרד. עקבותיו נעלמו בקרב, ואין יודעים מתי והיכן נפל. אחרי השחרור העניקה ממשלת פולין לטננבוים את אות הגבורה הגבוה וירטוטי מיליטרי.

לובטקין, צביה-  מראשי המחתרת היהודית בפולין וממקימי "האר גון היהודי הלוחם". בימים האחרונים של המרד בגטו וורש ה שהתה בבונקר המפקדה וב- 10 במאי עברה עם קבוצת ניצולים דרך תעלות הביוב לצד הארי של העיר. עד סוף המלחמה הייתה במחתרת ובמחבוא בוורשה הפולנית, וחברה בפלוגות אנשי "הארגון היהודי הלוחם" במרד וורשה הפולני באוגוסט - אוקטובר 1944. בתום המלחמה פעלה בקרב שארית הפליטה והייתה ממארגני ה"בריחה". עלתה ארצה ב- 1946 ונמנתה עם מייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות ובית לוחמי הגטאות להנחלת מורשת השואה.

 

לוי, פרימו-  סופר איטלקי יהודי. בתקופת השואה נשלח לאושוויץ, שם היה עשרה חודשים ושוחרר ב- 27 בינואר 1945 על-ידי הצבא הסובייטי. בשנת 1947 פרסם את ספרו הראשון בטרילוגייה "הזהו אדם" על ימיו במחנה ההשמדה. הספר הפך לימים רב מכר. שנים לאחר מכן פורסמו הספרים הנוספים "ההפוגה" ו"השוקעים והניצולים". בשנת 1987 התאבד.

ניסנבוים, יצחק-  מראשי הציונות הדתית בוורש ה. בתקופת שהותו בגטו אמר כי "זוהי שעה של קידוש החיים ולא של קידוש השם במוות". חובה על היהודי להגן על גופו ולשמור על חייו.

סנש, חנה-  משוררת וצנחנית ארץ ישראלית, שנולדה בבודפשט שבהונגריה בשנת 1921. בשנת 1939 עלתה ארצה, וב- 1941 הצטרפה לקיבוץ שדות ים (קיסריה). ב- 1943 התנדבה סנש להיות צנחנית לעזרת יהודי אירופה הכבושה, עברה אימונים במצרים, ובמארס 1944 הוצנחה ביוגוסלביה. כשלושה חודשים שהתה עם חבריה הצנחנים בין הפרטיזנים של יוסיפ טיטו. בתחילת יוני 1944 חצתה את גבול הונגריה ומיד נתפסה והועברה לבית הכלא בסומבוטיהי. עמדה בעינויים קשים ובאיומים על חיי אמה ולא גילתה את צופן המשדר שהביאה. מאסרה ארך חמישה חודשים. בנובמבר 1944 הוצאה להורג בירייה באשמת בגידה בהונגריה. ב- 1950 הועלו עצמותיה ארצה ונטמנו בהר הרצל.

פליישמן, גיזי - פעילה ציונית בסלובקיה, מראשי ויצ"ו ו"קבוצת העבודה" בסלובקיה. פליישמן הייתה מיוזמיה הראשונים של הקבוצה, אשר פעלה בתחומי סלובקיה לצד הרב מיכאל דב וייסמנדל ופעילה בהתוויית "תכנית אירופה", שמטרתה להציע כסף תמורת הפסק הגירושים למחנות המוות ובניסיון מימושה. לשם כך קיימה קשרים עם אישים ומוסדות בחוץ לארץ. ב- 28 בספטמבר 1944 נעצרה עם אנשי "קבוצת העבודה" ונלקחה למחנה סרד. בתחילת אוקטובר נשלחה באחד המשלוחים האחרונים למחנה אושוויץ עם הוראה מפורשת לשלטונות המחנה, ששיבתה אינה רצויה. מיד עם הגעתה נרצחה בתאי הגזים.

פרנק, אנה - נערה יהודייה שהתפרסמה ביומנה והפכה לסמל לילדים היהודים, שנכחדו בשואה. אנה נולדה בפרנקפורט בשנת 1929 ועברה עם משפחתה לאמסטרדם בשנת 1933, לאחר עליית היטלר לשלטון. החל מיולי 1942 הסתתרה עם משפחתה וארבעה יהודים נוספים במחבוא בעליית גג בבניין ישן. ב- 4 באוגוסט 1944 הלשינו עליהם הולנדים, והם התגלו. משם נלקחו למחנה המעבר וסטרבורק שבהולנד ומאוחר יותר נשלחו לאושוויץ. אמה נספתה באושוויץ, אנה ואחותה נספו מטיפוס באפריל 1945 במחנה הריכוז ברגן בלזן, זמן קצר לפני שחרורן. אביה ששרד מצא את יומנה ופרסם אותו בשנת 1947.

צוקרמן, יצחק - ממייסדי "האירגון היהודי הלוחם" בוורשה וממפקדיו. הפך לאחד המנהיגים הבולטים של המחתרת בוורשה ובפולין כולה, נמנה עם יוזמי עיתונות המחתרת ועורכיה, ארגן סמינרים וכנסים חשאיים ואת הגימנסיה של תנועת "דרור". ב 28 - ביולי הוקם "הארגון היהודי הלוחם" והוא מונה לחבר מטהו. ב- 18 בינואר 1943 עמד בראש קבוצה קרבית שהתבצרה בבית בגטו ופתחה באש על הגרמנים. הוא מונה למפקד אחת משלוש הגזרות הקרביות המרכזיות בגטו מסוף ינואר – אפריל 1943. בימי המרד ניסה להעביר נשק ללוחמים ובימי הקרב האחרונים עסקו הוא וחברים אחרים בשיגור משלחת הצלה לגטו הבוער. אחרי המרד היה צוקרמן פעיל עם אחדים מהניצולים ב"וועד היהודי הלאומי", שסייע ליהודים מסתתרים, קיים קשרים עם יהודים באחדים ממחנות העבודה שבפולין ועם יחידות פרטיזנים יהודים. בימי מרד וורשה הפולני באוגוסט – אוקטובר 1944 פיקד על קבוצת לוחמים יהודים משרידי המחתרת ו"הארגון היהודי הלוחם". בינואר 1945 שוחרר על-ידי הסובייטים. בתחילת 1947 עלה ארצה והיה אחד ממקימי קיבוץ לוחמי הגטאות ובית לוחמי הגטאות להנחלת מורשת השואה.

צ'רצ'יל, וינסטון - ראש הממשלה הבריטי משנת 1940 – 1945. אחד הפוליטיקאים המערביים שזיהו את איומו של היטלר על אירופה. התנגד נחרצות לתהליך השלום של צ'מברלין.

קובנר, אבא - מפקד מחתרת ופרטיזנים, ממייסדי " הבריחה", משורר וסופר, פעיל בתחומי תרבות וציבור בישראל.

קורצ'אק, יאנוש-  שם העט של הנריק גולדשמיט. רופא, סופר ומחנך. נולד בוורש ה למשפחה יהודית מתבוללת. קורצ'אק תבע את הבנת עולמו הנפשי של הילד ויחס של כבוד לילד. הוא כתב ספרי ילדים רבים ביניהם: "המלך מתיא הראשון", "כאשר אשוב ואהיה קטן"... עם החרפת המצב הכלכלי וכליאת היהודים בגטו התרכז במאמץ להבטיח לילדי בית היתומים אוכל ותנאי קיום נסבלים. באוגוסט 1942, בעיצומו של הגירוש, נשלח עם 200 ילדי בית היתומים, שאותו ניהל, למחנה טרב לינקה. ניתנה לו האפשרות להציל את חייו, אך הוא סירב לעזוב את ילדיו ונספה עמם.

קפלן, חיים אהרון - מחבר יומן בגטו ורשה. ניהל יומן אישי מפורט, כנראה משנת 1933, שכתוב בעברית והוא מהתעודות המקוריות הנדירות, שנותרו משנות שלטונם של הנאצים בפולין. בתחילת אוגוסט 1942 נשלח לטרב לינקה ושם נספה. לאחר המלחמה נתגלה יומנו.

ק. צטניק-  שם העט של הסופר יחיאל דינור, אשר שרד את מחנה אושוויץ. באנתולוגיה בת שישה ספרים: "סלמנדרה", "בית הבובות", "פיפל", "השעון", "העימות" ו"הצופן" מתאר הסופר את חוויותיו במחנה אושוויץ. בעדותו במשפט אייכמן בשנת 1961 טבע את המונח "הפלנטה האחרת" למחנה אושוויץ.

קצנלסון, יצחק יחיאל - משורר, סופר ומחנך בגטו ורשה. בנובמבר 1939 ברח מלודז' לוורשה ושם חי ויצר - בעיקר ביידיש -עד 20 באפריל 1943. באוגוסט 1942 נשלחו אשתו ו- 2 מבניו לטרבלינקה. קצנלסון נותר עם בן נוסף בגטו עד פרוץ המרד. במאי 1943 נשלחו למחנה ויטל שבצרפת ובאפריל 1944 גורשו דרך דרנסי לאושוויץ, שם נספו. חלק מעבודתו שיצר במחנה ויטל ניצל.

קרליבך, יוסף צבי - נולד בליבק שבגרמניה בשנת 1883. הרב האחרון בגרמניה שנישאר על מקומו להושיט עזרה וסעד לנזקקים. למרות אפשרות הצלתו הלך עם קהילתו ועם אשתו, בנו ושלוש בנותיו למחנה הריכוז יונגפרנהוף שליד ריגה, בשנת 1941, ושם נספו. רק הבן שרד.

 

רינגלבלום, עמנואל-  היסטוריון ואיש ציבור, המייסד והמנהל של הארכיון החשאי "עונג שבת". ב- 7  במארס 1944 נתגלה המקלט שבו הסתתר עם עוד כ- 30 יהודים, ואלו נשלחו לפביאק. ימים מספר לאחר מאסרו נורו הוא, בני משפחתו ושאר היהודים בשטח חורבות הגטו.

שינדלר, אוסקר-  חסיד אומות עולם גרמני. הציל למעלה מ- 1000 יהודים על- ידי העסקתם במפעל "אמיל" שבקרקו ב ומאוחר יותר העבירם למפעל בבריינליץ שבחבל הסודטים.

 
[ע"פ האנציקלופדיה של השואה, הוצאת ספרית פועלים ויד ושם, תל אביב, 1990]
Joseph Carlebach Institut   מכון יוסף קרליבך
עמוד הבית
ICS בניית אתרים
Fäkultat für Jüdische Studien הפקולטה למדעי היהדות Bar Ilan Universität, Ramat Gan, Israel אוניברסיטת בר אילן