עמוד בית   עדויות ילדים גְרוֹס רוֹזֶן (Gross Rosen)
kids

גְרוֹס רוֹזֶן (Gross Rosen)


מחנה ריכוז שהוקם בקיץ 1940 ליד מחצבות הגרניט בגרוס רוזן שבשלזיה התחתית, כמחנה בת של מחנה זקסנהאוזן.

ב- 1 במאי 1941 הפך למחנה ריכוז עצמאי שפעל עד אמצע פברואר 1945. תחילה עבדו האסירים במחצבה ובבניית המחנה, שהואצה בקיץ 1943.

בעקבות ארגון מחדש של כוח העבודה היהודי והפינוי ממחנות הריכוז אושוויץ בירקנאו ופלשוב, פוזרו היהודים במחנות רבים, ושיעור הנשים היה בהם גדול.

תנאי החיים והעבודה של האסירים היהודים היו בלתי אנושיים. בנוסף לעבודה המתישה במחצבה ובבניית המחנה נוצלו היהודים לעבודות מיוחדות שונות בשעות הפנאי. חל איסור על אסירים אחרים ליצור עמם קשר, נאסרה כניסה לבלוק  שלהם, והם לא היו זכאים לטיפול רפואי.

רוב האסירים היהודים היו מפולין ומהונגריה, אחרים באו מבלגיה, מצרפת, מיוון, מיוגוסלביה, מסלובקיה ומאיטליה. היהודים בגרוס רוזן פוזרו ביותר מ- 50 תת-מחנות, שהוגדרו כמחנות עבודה, רובם בשלזיה התחתית וחלקם בחבל הסודטים ובלוז'יצה. בסך הכול הועברו למפקדת גרוס רוזן אסירים מ- 28 מחנות משנה.

בעשרת הימים הראשונים של ינואר 1945 החל פינוי המחנות וחיסולם של תת המחנות שבגדה המזרחית של הנהר אודר. תת המחנות לגברים הועברו למחנה האם. תת המחנות לנשים פונו לרוב למחנות ריכוז בעומק הרייך. כמחציתם של תת המחנות ליהודים לא פונו, והאסירים שוחררו ב- 9-8 במאי 1945 על ידי הצבא הסובייטי. דרך המחנה עברו כ 125,000 אסירים בני לאומים שונים, מתוכם נספו כ- 40,000 אנשים.
 

[ע"פ  אלפרד קונצ'יני, "גרוס רוזן", האנציקלופדיה של השואה, כרך שני, הוצאת יד ושם וספרית פועלים,  תל- אביב 1990, עמ' 282 – 285.]

Joseph Carlebach Institut   מכון יוסף קרליבך
עמוד הבית
ICS בניית אתרים
Fäkultat für Jüdische Studien הפקולטה למדעי היהדות Bar Ilan Universität, Ramat Gan, Israel אוניברסיטת בר אילן