עמוד בית   עדויות ילדים בֶּלְזֶ'ץ (Belzec)
kids

בֶּלְזֶ'ץ (Belzec)


מחנה השמדה שהוקם בעיירה בלז'ץ בדרום מזרח לובלין בפולין, לצד מסילת הברזל לובלין - לבוב.

בתחילת 1940 הקימו הגרמנים בבלז'ץ מחנה עבודה ליהודים והעבידום בבניית ביצורים ותעלות נגד טנקים על קו הגבול שבפולין הכבושה, בין ברית המועצות וגרמניה. בסוף 1940 נסגר מחנה זה.

ב- 1 בנובמבר 1941 החלה בניית מחנה ההשמדה בלז'ץ במסגרת "מבצע ריינהארד". המחנה הוקם כ- ½ ק"מ מתחנת הרכבת של בלז'ץ, ליד שלוחה צדדית של מסילת הברזל. בשטח המחנה נמצאו גם התעלות נגד הטנקים, שהפכו לקברי ההמונים ליהודים, שנרצחו במקום.

בעת הפעלתו כלל סגל המחנה 20-30 גרמנים אנשי ס"ס בתפקידי פיקוד ומנהלה ומנצחים על פעולות ההשמדה, ועוד 120-90 אוקראינים. נוסף לגרמנים ולאוקראינים הוחזקו בשטח המחנה גם אסירים יהודים, שעליהם הוטלו עבודות ושירותים במקום.

המחנה היה מחולק לשניים: החלק הגדול כלל את מבני המנהלה והמגורים, את הרציף ומסילת הברזל שבתוך המחנה, שהספיקה ל- 20 קרונות. במגרש ליד הרציף רוכזו היהודים, שהורדו מהרכבות, ועליו עמדו 2 צריפים; באחד מהם היה על היהודים לפשוט את בגדיהם, והשני היה מחסן לחפצים. החלק השני שהופרד בגדר משאר חלקי המחנה, כלל את תאי הגזים ואת התעלות נגד טנקים, בין הצריף שבו התפשטו היהודים במחנה I  ובין מחנה II  היה שביל המכונה "המנהרה", שדרכו הובלו הקרבנות ערומים לתאי הגזים.ב- 17 במארס 1942 החלו בפעולות השמדת ההמונים.

לצורכי העבודות הגופניות במחנה נבחרו מתוך המובאים לבלז'ץ גברים צעירים בעלי כושר עבודה, שהוחזקו . בתחילה רק יום או ימים אחדים, ואחר כך נשלחו לתאי הגזים. כעבור זמן מה, מתוך שיקולי יעילות, החזיקו כ- 700 עד 1000 אסירים לזמן ממושך יותר, כשליש מהם הועסקו בעבודות באזור ההשמדה. האסירים היהודים חולקו לקבוצות עבודה שונות. הקבוצה ברציף הרכבת הועסקה בהורדת אלה שלא היה בכוחם ללכת, בפינוי גוויות היהודים שמתו בדרך ובניקוי הקרונות. קבוצה אחרת הופקדה באזור שבו נצטוו להתפשט ובו הותירו את בגדיהם וחפציהם. הם ריכזו את החפצים ומיינום, הורידו את הטלאים הצהובים מהבגדים וחיפשו כסף וחפצי ערך, שהוטמנו בין החפצים והבגדים, שהביאו האנשים איתם. חודשים אחדים לאחר הפעלת המחנה החלו לגזוז את שערות הנשים, גם לשם כך אורגנה קבוצת אסירים.

מאות אחדות של היהודים הועסקו במחנה II . עליהם הוטל להוציא את גוויות הנרצחים מתוך תאי הגזים ולהעבירן לבורות הקבורה. קבוצת דנטיסטים עקרה את שיני הזהב של הקרבנות.

האסירים היהודים במחנה היו נתונים יום יום להתעללות קשות ולמעשי אכזריות מצד הגרמנים והאוקראינים וכן לסלקציות, ובעקבותיהן – הוצאות להורג. מעטים מקרב האסירים החזיקו מעמד יותר מחודשים אחדים.

רכבת בת 60-40 קרונות משא, עם 130-100 יהודים בקרון, הגיעה לתחנת הרכבת. הנסיעה ארכה שעות ולפעמים ימים אחדים, בתנאים מחרידים של דחיסות, בלי מים ובלי סידור מינימלי לעשיית הצרכים.

בתחנה עצרה הרכבת, ורק 20 קרונות, שהופרדו ממנה, ובהם 2500-20500 יהודים, הוכנסו על- ידי הקטר לתוך המחנה. שאר הקרונות נשארו בתחנה. בשטח המחנה נצטוו הקרבנות לרדת מהקרונות, אחד המפקדים הודיע להם, שהם הגיעו למחנה מעבר, שממנו יישלחו למחנות עבודה. מטעמי היגיינה עליהם לעבור חיטוי ורחצה וכן למסור את הכסף ואת חפצי הערך שעימם. הגברים הופרדו מהנשים והילדים, והאנשים נצטוו להתפשט; בצעקות, מכות ואיומים מצד הגרמנים והאוקראינים הובלו האנשים ל"מקלחות". בהיותם סגורים בפנים הופעל המנוע, גז חד-תחמוצת הפחמן הוזרם פנימה, ובתוך 20-30 דקות נחנקו-נרצחו היהודים שבפנים.

באמצע אפריל 1942 הופסקה ההשמדה לחודש ימים. תאי הגזים פורקו ובמקומם הוקם מבנה בן 6 תאים. תאי הגזים החדשים יכלו לקלוט 1000 – 1200 נפש.

ביולי חודשו המשלוחים ופעולות ההשמדה נמשכו עד להפסקתם בדצמבר 1942. עד אביב 1943 נפתחו קברות ההמונים ונשרפו גופות הנרצחים. לאחר מכן פורק המחנה וכל עקבות הרצח במקום טושטשו.

כ- 600 אסירים יהודים שנותרו עדיין, הועברו למחנה ההשמדה סוביבור, ושם נרצחו.

ואילו במקום מחנה מבלז'ץ הוקמה חווה חקלאית, השטח נחרש ונזרע ונטעו בו עצים. כיום המקום הפך לאתר הנצחה לאומי.

אנשים יחידים הצליחו לברוח מבלז'ץ, ורק אחד מהם, רודולף רדר, שהיה במחנה 4 חודשים וברח בסוף נובמבר 1942, נשאר בחיים. אחרי המלחמה הוא מסר עדות מקיפה על הנעשה במחנה.

בתקופה של הפעלת המחנה נרצחו בו כ- 600,000 נפש, רובם ככולם יהודים, ועוד מאות או אלפים של צוענים.

[ע"פ יצחק ארד, "בלז'ץ", האנציקלופדיה של השואה, כרך ראשון, הוצאת יד ושם וספרית פועלים, תל אביב 1990, עמ' 193-190.]

Joseph Carlebach Institut   מכון יוסף קרליבך
עמוד הבית
ICS בניית אתרים
Fäkultat für Jüdische Studien הפקולטה למדעי היהדות Bar Ilan Universität, Ramat Gan, Israel אוניברסיטת בר אילן